סינוסים הם חללי אוויר הקיימים משני צידיו של חלל האף בלסת העליונה ובגולגולת. הסינוסים המקסילארים, מיקומם  מעל שורשי השיניים העליונות. בכל אותם מקרים בהם קיים אובדן שיניים אחוריות בלסת העליונה, יתכן ונוצר מצב של חוסר עצם שלא מספקת להתקנת שתלים דנטלים. כפועל יוצא מכך, התקנת  שתלים בחלק האחורי של הלסת העליונה מחייבת, במקרים מסוימים, הליך מקדים או בו זמני של השתלת  עצם בקרקעית הסינוס. פעולה זו מכונה "הרמת סינוס.
 
ישנם שלושה מצבים באזורים האחוריים של הלסת העליונה בזמן ביצוע השתלות שיניים:1) המקרה הטוב ביותר בו יש עצם מספקת לביצוע שתלים ללא צורך בביצוע פעולות נוספות.
 
מקרים בהם יש חוסר חלקי של עצם המאפשר התקנת שתלים יציבים מספיק אך נדרש ביצוע הרמת סינוס על מנת לקבל כיסוי עצם מלא של השתלים. 3) מקרים של חוסר עצם קיצוני בהם לא ניתן להתקין שתלים ויש צורך בביצוע הליך מקדים של הרמת סינוס בשלב ראשון והתקנת שתלים בשלב מאוחר, בדרך כלל לאחר כשבע עד תשע חודשים.
 
 
חוסר העצם יכול לנבוע משני מצבים או תערובת של שניהם:
  1. מקרים בהם קיימת ספיגה מוגברת של רכס העצם אשר נשאה את השיניים בלסת העליונה. במקרים אלו יתכן והשיניים שיבנו על שתלים יהיו ארוכות מאוד ולכן הפתרון הינו שתל עצם לשחזור הרכס במקום או בנוסף להרמת הסינוס ולא הרמת רצפת הסינוס בלבד
  2. מקרים בהם הסינוס הינו גדול באופן מיוחד והדבר מונע החדרת שתלים ללא קשר לרמת ספיגת העצם לאחר אובדן השיניים. במקרים אלו תהליך של הרמת סינוס הינו הפתרון לחוסר עצם המונע התקנת שתלים דנטליים.
 
במידה והמטופל סובל מסינוסיטיס, הוא מופנה לבדיקה ולעיטים טיפול מקדים אצל רופא  אף-אוזן-גרון.רק לאחר מכן נשקול לבצע את הרמת הסינוס. 
 
במקרים המתאימים ניתן להימנע מהרמת הסינוס על ידי כך שמחדירים שתלים לעצם הלסת הקיימת בזויות מתוכננות מראש ושתלים אלו מאפשרים שיקום הפה ללא החדרת שתלים לסינוס. גם במקרים אלו ניתן להעזר בתכנון באמצעות תוכנות מחשב מיוחדות, מה מאפשר החדרה מדויקת של השתל במקום הרצוי