כירורגיית פה ולסת
 
 
 
  שתלים דנטליים
 
השתלים הדנטלים הפכו בשנים האחרונות לאחד הטיפולים הנפוצים ביותר ברפואת שיניים, וזאת בשל העבודה שהם מהווים פתרון האופטימאלי להחזרת שן חסרה.
 
שתל הינו שורש שן מלאכותי עשוי מסגסוגת טיטניום, בצורת בורג, המושתל במקום השן החסרה בחלל הפה, עליו מרכיבים כתר בצורת שן שמשחזרת את משנן החסר למטופל גם מבחינה אסטטית וגם מבחינה תפקודית.
 
שתלים דנטלים מהווים את המסגרת הטיפולית הטבעית והנוחה ביותר לאנשים אשר חסרים להם שן אחת או יותר. במקרים אלו ניתן לבצע שיקום קבוע (כתר או גשר על שתלים).
 
השתלים הדנטאליים מיועדים גם למטופלים אשר עתידים לשקם את פיהם באמצעות תותבות (שיקום נשלף). במקרים אלו, קבוצת שתלים משפרת בצורה משמעותית ביותר את יציבות התותבת.
 
השלב המשמעותי ביותר להצלחת השיקום המתבצע על גבי שתלים הינו שלב התכנון. בדיקת המטופל, הצילומים הרלוונטיים  וכמו כן עברו הרפואי .מידע הדרוש על מנת להחליט אם המטופל מתאים לביצוע טיפול שיכלול שתלים או לא.
 
מהבדיקה הזאת יכול להתברר שיש צורך בשלבים כירורגים מקדימים על מנת להצליח להתקין שתלים כגון השתלת עצם, הרמת סינוס, שינוי תרופות קבועות של המטופל, וכו''. יתכן שנגיע למסקנה, שבמקרים מורכבים, יש צורך בביצוע תכנון ההשתלה באמצעות תוכנת מחשב ייעודית. במקרים אלו השתלים מותקנים בהנחיית סד (סטנטים) שנבנתה מראש למטרה זאת, בהתאם לתכנון הממוחשב.
 
לאחר תכנון מדוקדק, תוך שיתוף פעולה של הרופא המשקם והכירורג המשתיל,  התקנת השתלים הינו שלב כירורגי פשוט יחסית שיכול להתבצע בהרדמה מקומית, סדציה או הרדמה כללית.
 
לאחר מכן יש תקופת המתנה של מספר חודשים (בהתאם לאיכות העצם) ולאחריה מתבצע השיקום. במקרים המתאימים ניתן לבצע "העמסה מיידית", זאת אומר, להתקין את השיקום הזמני (כתרים) מיידית לאחר התקנת השתלים.
 
  תכנון ממוחשב של השתלים ושיקום הפה
 
בחמש עשר השנים האחרונות פותחו שיטות ניווט בכל תחומי הכירורגיה. שיטות אלו הותאמו לתחום של השתלות והיום ניתן לתכנן השתלות מורכבות באמצעות תוכנות מחשב ייעודיות ולשחזר זאת ברמת דיוק גבוהה ביותר אצל המטופל. בעצם מבצעים "השתלה וירטואלית" במחשב על גבי צילומי ה CT של המטופל ותכנון זה מועבר במדויק למטופל.
 
במקרים בהם ברור שיש צורך בביצוע שלב מקדים של הרמת סינוס או שתלי עצם אחרים, לעיטים, לאחר ביצוע השתלה וירטואלית, מתברר שניתן לתכנן ולבצע שתלים בזויות מדויקות באופן שנמנעים מחדירה לסינוס ואין צורך בהרמתו. שתלים זוויתיים אלו מאפשרים שיקום נאות ולפי הספרות הבינלאומית הישרדותם דומה לזו של שתלים ישרים.
 
יישום שיטות אלו מאפשרת לנו לקצר את זמן הניתוח, להתקין שתלים ברמת דיוק מרבית להקטין את הסיכון לפגיעה באיברים סמוכים (כגון עצבים, סינוסים). במקרים בהם מתוכנן שיקום מידי (העמסה מידית) ניתן לתכנן את השתלים בהתאם. כמו כן ניתן לייצר את השיקום הזמני מדויק מראש באופן שידרוש רק התאמה מינימאלית אצל המטופל. כל זה מוביל לזמן טיפול קצר יותר ורמת דיוק מרבית במקרים המורכבים ביותר. 
 
  הרמת סינוס
 
סינוסים הם חללי אוויר הקיימים משני צידיו של חלל האף בלסת העליונה ובגולגולת. הסינוסים המקסילארים, מיקומם  מעל שורשי השיניים העליונות. בכל אותם מקרים בהם קיים אובדן שיניים אחוריות בלסת העליונה, יתכן ונוצר מצב של חוסר עצם שלא מספקת להתקנת שתלים דנטלים. כפועל יוצא מכך, התקנת  שתלים בחלק האחורי של הלסת העליונה מחייבת, במקרים מסוימים, הליך מקדים או בו זמני של השתלת  עצם בקרקעית הסינוס. פעולה זו מכונה "הרמת סינוס.
 
ישנם שלושה מצבים באזורים האחוריים של הלסת העליונה בזמן ביצוע השתלות שיניים:1) המקרה הטוב ביותר בו יש עצם מספקת לביצוע שתלים ללא צורך בביצוע פעולות נוספות.
 
מקרים בהם יש חוסר חלקי של עצם המאפשר התקנת שתלים יציבים מספיק אך נדרש ביצוע הרמת סינוס על מנת לקבל כיסוי עצם מלא של השתלים. 3) מקרים של חוסר עצם קיצוני בהם לא ניתן להתקין שתלים ויש צורך בביצוע הליך מקדים של הרמת סינוס בשלב ראשון והתקנת שתלים בשלב מאוחר, בדרך כלל לאחר כשבע עד תשע חודשים.
 
 
חוסר העצם יכול לנבוע משני מצבים או תערובת של שניהם:
  1. מקרים בהם קיימת ספיגה מוגברת של רכס העצם אשר נשאה את השיניים בלסת העליונה. במקרים אלו יתכן והשיניים שיבנו על שתלים יהיו ארוכות מאוד ולכן הפתרון הינו שתל עצם לשחזור הרכס במקום או בנוסף להרמת הסינוס ולא הרמת רצפת הסינוס בלבד
  2. מקרים בהם הסינוס הינו גדול באופן מיוחד והדבר מונע החדרת שתלים ללא קשר לרמת ספיגת העצם לאחר אובדן השיניים. במקרים אלו תהליך של הרמת סינוס הינו הפתרון לחוסר עצם המונע התקנת שתלים דנטליים.
 
במידה והמטופל סובל מסינוסיטיס, הוא מופנה לבדיקה ולעיטים טיפול מקדים אצל רופא  אף-אוזן-גרון.רק לאחר מכן נשקול לבצע את הרמת הסינוס. 
 
במקרים המתאימים ניתן להימנע מהרמת הסינוס על ידי כך שמחדירים שתלים לעצם הלסת הקיימת בזויות מתוכננות מראש ושתלים אלו מאפשרים שיקום הפה ללא החדרת שתלים לסינוס. גם במקרים אלו ניתן להעזר בתכנון באמצעות תוכנות מחשב מיוחדות, מה מאפשר החדרה מדויקת של השתל במקום הרצוי
 
  הרמת סינוס זעיר פולשנית
 
במקרים המתאימים ניתן לבצע הרמת רצפת הסינוס זהיר פולשנית או הידראולית. שיטות אלו, שפותחו בשנים האחרונות מאפשרות לבצע הרמת סינוס בזמן ההשתלה עם הקטנה משמעותית של הסבל שלאחר הניתוח, כגון כאבים ונפיחות.
 
שני פיתוחים ישראלים, שתלים שדרכם ניתן לבצע הרמת סינוס, מאפשרים לנו לבצע השתלה והרמת סינוס בגישה זעירה ובטוחה, בניתוח אחד, שלאחריו רמת הסבל של המטופל הינה מינימאלית מה שמאפשר חזרה לשגרת היומיום כמעט באופן מיידי. 
 
  שחזור רכסים (שתלי עצם)
 
לאחר אובדן שיניים, צורתה הטבעית של הצם הלסת הולך ומשתנה. הרכסים של הלסתות הולכים וקטנים, עד לממדים בהם לא ניתן להחדיר שתלים בעמדה שתספק תפקוד ואסתטיקה טובה של השיקום שמתבצע עליהם.
 
במקרים אלו יש צורך בביצוע שלב מקדים לצורך שחזור צורתו של כרס העצם על מנת לקבל תנאים אופטימליים להחדרת שתלים בעמדה הטובה ביותר האפשרית. שלב הזה הינו השתלת עצם. שחזור הרכס יכול להתבצע עם תחליפי עצם מסחריים או עצם אוטולוגית (שנלקח מאותו אדם).
 
ההחלטה על מקור העצם מתקבלת לאחר בדיקת המטופל עם הצילומים המתאימים וקשורה לסוג החסר, מיקומו, צורתו וגודלו.
 
בחסרים קטנים לעיטים קרובות ניתן לבצע את השתלת העצם בזמן החדרת השתל עצמו. במקרים האחרים, השתלת העצם הינו שלב מקדים שמתבצע בין 4 עד 9 חודשים לפני החדרת השתל.
 
יש לציין שהליך השיקום, מתחילת הטיפול ועד ליצירת משנן תפקודי יכול להמשך תקופה ארוכה של עד כשנה וחצי.
 
  עקירת שיני בינה
 
שיני בינה הן השיניים הטוחנות השלישיות. בכל לסת קיימות 2 שיני בינה (4 שיני בינה בחלל הפה בסך הכול), והן בוקעות לרוב בין גילים  15 עד 25.
 
אצל אחוז גבוה של האוכלוסייה, שיני הבינה בוקעות בצורה לא תקינה. אז שיני הבינה לא בוקעות, או בוקעות בצורה חלקית. מצב זה מכונה: שן כלואה והוא עלול להוביל למספר הפרעות בחלל הפה, כגון זיהומים חוזרים, עששת בשן עצמה או בשן הסמוכה או התפתחות של פתולוגיה (ציסטות).  שיני בינה יכולים גם לבקוע במלואם אך בעמדה שאינה תקינה. מצב זה מכונה שן אקטופית.
 
מומלץ לעקור שיני בינה בהם יש פתולוגיה (זיהומים חוזרים או ציסטות) או שאין להם צפי לבקיעה תקינה. אם התקבלה החלטה ששן בינה מיועדת לעקירה אז מומלץ לעקור אותה בגיל מוקדם ולא לדחות את הטיפול (קל יותר לעקור שיני בינה אצל המטופל הצעיר). דחיית העקירה יכול להוביל לאירועים חוזרים של פריקורוניטיס (מצב זיהומי מקומי), זיהומים חמורים מסכני חיים, התפתחות של פתולוגיה (ציסטות) ואובדן של שיניים סמוכות עקב אבדן תמיכה גרמי אצל השן השכנה. כמו כן יתכן עששת שלא ניתנת לטיפול..
 
לא כל שן בינה כלואה חייבת בעקירה. ההחלטה מתקבלת לאחר בדיקת המטופל עם הצילומים הרלוונטיים.
 
ניתן לעקור שיני בינה תחת הרדמה מקומית ו/או סדציה. לאחר חשיפת שן הבינה, אנו "מחלצים" אותה  ממקומה בשלמותה או לאו בהתאם למיקום ובצורת השן  הליך העקירהעצמו הינו הליך קצר האורך בממוצע כחצי שעה.
 
הסיכונים בעקירת שיני בינה קשורים ישירות לבנה של הלסתות. המטופלים מקבלים הסבר לגבי הסיכונים הנוגעים למקרה הפרטי שלהם וכן חותמים על טופס הסכמה מדעת לפני הפעולה כמו לכל פעולה כירורגית אחרת.
 
בלסת העליונה שיני בינה הם בדרך כלל בקרבה לסינוסים, אשר הינם חלק מהאף. לאחר עקירתם אלול להיווצר חור המחבר בין הפה לאף: יש לזהות זאת ולטפל מיידית!!!!
 
בלסת התחתונה עובר עצב הנותן תחושה  לשיניים ולחניכיים של הלסת התחתונה, לשפה התחתונה ולסנטר. במקרים רבים יש קרבה בין שיני הבינה התחתונות לעצב זה ועקירתן מסכן את העצב. נזק לעצב זה משמעותו אובדן תחושה בשפה התחתונה ובסנטר, זמנית או תמידית, לאחר העקירה.
 
על מנת למנוע נזק יש לאבחן במדויק את מיקום העצב ביחס לשן, במקרים רבים באמצעות CT.
 
מומלץ שעקירת שיני בינה מורכבות יבצע כירורג בעל הכשרה וניסיון בתחום.
 
  טיפול בחולים בסיכון גבוה
 
ד"ר ברונו קריינר, בנוסף להיותו מומחה לכירורגיית של הפה והלסתות, הוא גם רופא בעל תואר MD (רופא כללי). צוות מרפאת המומחים שבהנהגתו מיומן בטיפול של המטופל ה"לא בריא".
לרוב המטופל המורכב מבחינה רפואית מופנה  ממרפאות שיניים כלליות לטיפול במסגרת בית חולים. במרפאת המומחים ניתן לטפל במגוון רב של מטופלים "חולים" או בעלי מוגבלויות.
 
טיפול שיניים בקרב  מטופלים  בעלי רקע רפואי מורכב הינו אפשרי גם  במרפאת המומחים ולא רק במסגרת של בית חולים. כל הטיפולים המוענקים למטופל הבריא ניתנים לביצוע גם למטופלים מורכבים, בהבנה שיש להתאים את הטיפול למצבו הכללי של שמטופל.
 
חולים בסיכון גבוה הם  בין היתר:
  • חולי סכרת
  • מטופלים הסובלים מחלות לב
  • חולים הסובלים מהפרעות ב מנגנון הקרישה
  • חולים הנוטלים מגוון נרחב של תרופות המצריכות מאיתנו התייחסות מקדימה בטרם תחילת ההליך הטיפולי
  • קשישים
  • נשים במהלך תקופת ההיריון

כלל טיפולי השיניים לחולים בסיכון גבוה ניתנים על ידי צוות המומחים לאחר אבחון מדויק של הבעיה ממנה סובל המטופל, ולאחר דיון עם הרופא המטפל (רופא משפחה, קרדיולוג וכו'), והתאמת הליך הטיפולי הייעודי למצב בריאותו הכללי של הפציינט. חדרי הטיפול במרפאה מאובזרים בציוד המתקדם והחדיש ביותר בתחום רפואת השיניים, והוא כולל גם ציוד רפואי כללי המסייע לנו להעניק למטופל את הטיפול הרפואי הראשוני במצבי חירום חריגים. 
 
  כירורגיה פריאפיקאלית - אפיסקטומי
 
אפיסקטומי הינו אחד הטיפולים האפשריים לטיפול בטיפול שורש כושל.
 
כשטיפול שורש נכשל נוצר מצב זיהומי מתמשך שיכול להיות מלווה התפרצויות של כאבים ונפיחויות. מצבים אלו מטופלים אנטיביוטית, לעיתים כירורגית ויתכן צורך בטיפול באשפוז.
 
חשוב לאבחן כשלון של טיפולי שורש טרם ההתפרצויות הללו. לשם כך יש צורך בבדיקה תקופתית אצל רופא השיניים שיכלול צילומי רנטגן.
 
אחד הטיפולים בטיפול שורש כושל הינו אפיסקטומי: זה הליך כירורגי זעיר (כירורגיה אנדודונטלית) בה מתבצע קיטום קצה השורש, ניקוי סתימת השורש מחלקו התחתון וסילוק הדלקת . סיום הטיפול  בסתימת קצה השורש. לכירורגיה האנדודונטלית המודרנית אחוזי הצלחה גבוהים בהשוואה לטכניקה המיושנת בזכות השימוש במיקרוסקופ הדנטלי שמשפר את תהליך האבחנה והטיפול .
 
האפיסקטומי מתבצעת על ידי ד"ר לוין, מומחית לטיפולי שורש, יחד עם ד"ר קריינר, המומחה לכירורגיה של הפה והלסתות,  תוך כדי שימוש במיקרוסקופ הטיפולי ויתר המיכשור המודרני היעודי למטרה זאת. וזאת על מנת להסיג את התוצאות הטובות ביותר.
 
 
 
נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת!
מלאו פרטים וניצור קשר בהקדם: