שתלים דנטלים מהווים הטיפול המהפכני האחרון שהומצא ברפואת שיניים. שתל הינו "בורג" עשוי מסגסוגת טיטניום עם יכולת "להדבק" לעצם (osseointegration). תחונה זאת מאפשרת לשחזר שיניים חסרות באמצעות כתרים שנתמכים על גבי שתלים.
 
שיקום על גבי שתלים מהווה את אחת משיטות הטיפול האופטימאליות ביותר במקרה של אובדן שיניים או חוסר מולד של שיניים. כיום, השתלים הדנטאליים מאפשרים שחזור של שן בודדת חסרה ועד לשיקום לסת שלמה חוסרת שיניים.
 
שיקום על גבי שתלים יכול להיות קבוע (מודבק או מוברג על גבי השתל) או נשלף.  שיקום נשלף הינו סוג של תותבת שנתמכת על השתלים ומיוצבת באמצעות "מחברים". יש צורך בהסרתה לצרכי היגיינה של הפה ושל התותבת. ניתן לקבל באמצעות שיקום מסוג זה תפקוד ואסטטיקה מרביות.
 
שיקום קבוע הינו כתר בודד, או מספר כתרים מחוברים (גשר) המשחזרים משן בודדת ועד קשת שיניים מלאה ומתיישב על שתלים. יתכן חיבור לשתלים באמצעות הדבקה או הברגה. לשני השיטות יתרונות וחסרונות והעדפה לאחת לאומת השנייה תלויה, בין היתר, בנתונים אנטומים של הפה, סוג השתלים, סוג השיקום הקבוע, צורת סגירת השיניים והעדפה של הרופא המטפל.
 
הליך "קליטתו" של השתל נע בממוצע בין חודשיים ועד  לשישה חודשים. לרוב בתקופה זאת השתלים לא בשימוש אך בשנים האחרונים מבצעים יותר ויותר שימוש מיידי של שתלים. משנקרא "העמסה מידית". שיטה זאת מיושמת לאחר בדיקה מדוקדקת, תוך תכנון קפדני וביצוע מדויק ביותר ורק למקרים המתאימים. לא ניתן לבצע "העמסה מיידית" בכל מקרה. 
 
גם שתלים, כמו שיניים, זקוקים לתחזוקה. זאת טעות לחשוב ששתל הינו פתרון לכל החיים ואין צורך "להתעסק איתו יותר".  מטופל שעובר שיקום באמצעות שתלים דנטלים מודרך עוד לפני תחילת הטיפול, לגבי הצורך בהיגיינה נאותה וקפדנית, הצורך במעקב רפואי ובביקורים תכופים אצל השיננית.